סקירות אחרונות שפורסמו

קוהרנטיות בתוכניות להכשרת מורים: מודלים נבחרים

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
סייעה בהכנת הסקירה: ד"ר שלומית אבדור
הסקירה הוגשה לד"ר מיכל גולן, ראשה יוצאת של מכון מופ"ת, ולפרופ' חן שכטר, ראש מכון מופ"ת 

תקציר:

סקירה זו מתמקדת בקוהרנטיות של תוכניות להכשרת מורים בישראל ובעולם.
יצירת קוהרנטיות בתוכניות הכשרה למורים היא תהליך רצוף ועקבי, העולה בקנה אחד עם חזון משותף, עם מדדי הערכה ואמות מידה ועם רצף פיתוח הדרגתי ומתמשך המכיר בהתנסויות קודמות בפיתוח מקצועי. מסקירת מידע זו עולה חשיבות תפיסתם של כל בעלי העניין – מתכשרים להוראה, מדריכים פדגוגיים, אנשי סגל אקדמי, מורים מכשירים, מפקחים בנוגע למידת הקוהרנטיות של תוכניות ההכשרה. יש חשיבות לשיפור התקשורת ושיתופי פעולה בין הגורמים השונים המעורבים בתוכניות ההכשרה למורים, לבניית מסגרות קונספטואליות בנוגע לתוכן, להעברתו, לכלי הערכה ולבקרת איכות. רכיב המחקר בתוך תוכניות הכשרה הוא מהותי בהבניה של תוכניות קוהרנטיות. נמצא שבספרות המחקר הצביעו על חשיבות הכשרת המורים להוראה המשלבת מחקר, כיוון שהדבר תורם לפיתוח דפוס חשיבה מחקרית הנדרשת להערכת התלמידים ולשיפור דרכי ההוראה ואף להשתלבות בצוותי מחקר בדגמים של קהילות מקצועיות לומדות. יתרה מזאת, יש חשיבות רבה בעריכת מחקרים שמלווים את התוכניות ובוחנים את השפעתן. מחקרים אלו מסייעים אף באחריותיות הנדרשת כלפי כל בעלי העניין המעורבים בהכשרת המורים.

קישור לקובץ הסקירה

הכשרתם של מורים מהחברה הבדואית וקליטתם במערכת החינוך

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: ד"ר חאלד אלסייד, מכללת קיי
מזמינות: ד"ר חיה קפלן, מכללת קיי וגב' איריס וולף, מנהלת אגף בכיר הכשרה והתמחות עובדי הוראה

תקציר:

סקירה זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם בשלושה שלבים בחייהם: בתהליך הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, במהלך הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשלב הקליטה בשוק התעסוקה. כמו כן הסקירה מתמקדת בגורמים אשר מובילים את האוכלוסייה הנסקרת לבחור במקצוע ההוראה. בבואה לשערי ההשכלה הגבוהה ניצבת אוכלוסייה זו בפני אתגרים רבים הנובעים, בין היתר, מפערים בהישגי התלמידים במערכת החינוך הבדואי בהשוואה לחינוך הערבי ולחינוך היהודי, מפערים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, משיעורי נשירה גבוהים ממערכת החינוך, מקשיים כלכליים, מפערים תרבותיים וחברתיים, מקשיי שפה ומהיעדר תשתיות מספקות בכל תחומי החיים בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל. אתגרים, פערים וחסמים אלו משפיעים על ההכשרה של מורים מהחברה הבדואית ועל קליטתם במערכת החינוך בכל אחד מהשלבים האלו: בשלב הגשת המועמדות לתוכנית הלימודים והקבלה אליה, בשלב ההתמחות במערכת החינוך והקליטה בה ובשלבי הפיתוח מקצועי. מסקירה זו מצטייר כי לרוב הבחירה במקצוע ההוראה נובעת משיקולים פרקטיים, ביניהם הזדמנויות לתעסוקה יציבה, מקור פרנסה קבוע לביסוס כלכלי, נגישות המוסד האקדמי מבחינה גאוגרפית ומבחינת התחבורה הקיימת אליו, אורך תוכנית הלימודים ותנאי קבלה קלים לעומת מקצועות אחרים. מתכשרות להוראה מהחברה הבדואית בוחרות באפיק זה גם ממניעים אישיים ואידאולוגיים, הן מבקשות לפעול כסוכנות
שינוי לקידום התחדשות חברתית ולהיות שותפות בתהליכים תרבותיים ומוסדיים, ובנוסף הן יודעות שמקצוע ההוראה מאפשר לנשים משכילות לשמור על חיי משפחה מסורתיים כנדרש בחברה הבדואית ולהיות שותפות בפרנסת המשפחה. השפעתם ארוכת הטווח של פערים שונים, חברתיים-כלכליים, תרבותיים, לשוניים ואתניים, מתבטאת גם בנגישות למורים איכותיים, בעלי הכשרה מתאימה למקצוע ולתחום הדעת שאותו הם מלמדים. צמצום פערי מידע בקשר לחסמים העומדים בפני צעירים בדואים בעת פנייתם ללימודים אקדמיים ובעת בחירתם במקצוע ההוראה, ניתוח החסמים הקיימים ויישום ההמלצות שינוסחו בעקבות ניתוח זה עשויים לסייע להתאמה מיטבית של תוכניות הכשרה למורים בחברה הבדואית, לפיתוח שירותי תמיכה וסיוע עבור מתכשרים להוראה ולהבניית תוכניות פיתוח מקצועי למורים הנקלטים במערכת החינוך. לשם כך רצוי לקדם מחקרים נוספים העוסקים בסוגיית החינוך וההשכלה הגבוהה בחברה הבדואית ובהכשרה של מורים בדואים, כדי לסייע למקבלי החלטות לקדם מדיניות מבוססת נתונים.

קישור לקובץ הסקירה

 

אסופת קודים בנושא אתיקה של חינוך והוראה

עורכת ראשית: ליאת יוספסברג בן יהושע
עורך אקדמי:  דניאל שפרלינג
תרגום: עמליה רן

תקציר:

קוד אתי הוא אחד המרכיבים החשובים של תהליכי הפרופסיונליזציה של כל מקצוע ומשמש ככלי חשוב בארגז הכלים של אנשי ונשות המקצוע.
הקוד האתי מסייע לנווט בין סוגיות ודילמות עימן מתמודדים בעלי המקצועות השונים בחיי היום-יום.
אסופה זו כוללת מקבץ של קודים אתיים המתמקדים בעובדי חינוך והוראה, והיא הוזמנה על ידי ד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה (לשעבר) של משרד החינוך.
מטרת האסופה להביא בפני אנשי ונשות החינוך בישראל דוגמאות של קודים אתיים שונים. האסופה מנווטת בין מדינות שונות, שדות חינוך שונים ובין תפיסות עולם שונות המציגות דרכים מגוונות לניסוח קוד אתי מקצועי.
אנו מקווים שאסופה זו תשמש כמצפן וכמקור לחשיבה על אודות אתיקה פרופסיונלית, תיצור תשתית להוראת נושא האתיקה המקצועית בכל שלבי הכשרת המורים והפיתוח המקצועי שלהם ותהווה השראה ליצירת קודים אתיים אחידים ומקובלים במערכת החינוך הישראלית.

קישור לקובץ הסקירה

 

מחסור במורים: רקע, אתגרים ודרכי התמודדות

מחבר: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
מזמין: פרופ' חן שכטר ראש מכון מופ"ת

תקציר:

סקירת מידע זו מגדירה את המושג מחסור במורים, מסווגת תחתיו ארבע קטגוריות מרכזיות (מחסור קיצוני של מורים, מחסור כללי של מורים, מחסור של מורים בפריפריה ומחסור של מורים במקצועות מסוימים), מפרטת מהם גורמי המחסור (מעמד המורים, שכר המורים, פרישה לגמלאות, נשירת מורים ממערכת החינוך, שינויי מדיניות, גידול באוכלוסייה, מצב כלכלי ועוד) ומציגה את השפעות המחסור במורים בזירה הבין-לאומית בכלל ובארצות הברית (קליפורניה), בריטניה (אנגלייה ואירלנד) וישראל בפרט. בנוסף הסקירה מתארת את ההשפעות של המחסור במורים בשכבות הגיל ובמקצועות שבהם יש קושי רב לגייס מורים ולשמר אותם: מתמטיקה, מדעים, אנגלית (כשפה זרה) וחינוך מיוחד. בהתבסס על תוכן המידע בעניין המחסור במורים, בסקירה זו איתרנו רעיונות ויוזמות כדי להתמודד עם המחסור הזה וכן תיארנו שיטות ואסטרטגיות פעולה מתאימות הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו. נקודת המבט ברמת המאקרו מתייחסת לשוק התעסוקה הארצי בכללותו (ללא סיווג בתי ספר או רשתות חינוך), וברמת המאקרו מוצעים מודל החיזוי, גיוס מורים, תוכניות הכשרה חלופיות, הסבה להוראה, תוכניות הרחבת הסמכה של מורים ללא הכשרה תואמות מקצוע או שלב חינוך והוראה מקוונת. רמת המיקרו היא קטנה יותר, והיא מתרחשת בתוך בתי הספר. בסקירה זו רמת המיקרו מתייחסת לתהליכי קליטת מורים, לשכר המורים ולתמריצים כספיים אחרים. לבסוף, הסקירה דנה ביישום של דרכי ההתמודדות עם המחסור במורים בפועל ומציגה, בין השאר, את הדרכים האלה: שיפור מעמדו של מקצוע ההוראה, דימויו ויוקרתו ושיפור תנאי השכר של אנשי החינוך וההוראה.

קישור לקובץ הסקירה

תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית הגיאוגרפית

מחבר: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
מזמין: ראשי תוכנית החלוץ החינוכי מטעם המכון הדמוקרטי

תקציר

בסקירת מידע זו מוצגות ומנותחות מגוון תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית והגיאוגרפית בבריטניה, בארצות הברית, בקנדה ובישראל. בסקירה מפורטים מבני התוכניות, מאפייניהן, הפרקטיקות הנהוגות בהן, מגבלותיהן והישגיהן.

התוכניות לפיתוח מנהיגות מורים ויזמות של מורים בהוראה פונות לקהלי היעד האלה:

  • מורים בשנים הראשונות להוראה;
  • מורים מובילים (teachers Master);
  • מורים בדרגי ביניים;
  • רכזים (רכזי מקצוע, רכזי פדגוגיה, רכזי שכבה, רכזי בטיחות, רכזי למידה והערכה);
  • סגני מנהלים.

כדי להתמודד באופן מיטבי עם המושגים: "פריפריה גיאוגרפית" ו"פריפריה חברתית", שכידוע

בישראל הוטבעו, הורכבו והוגדרו מתוך הישענות על היבטים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ומדיניים-אסטרטגיים, נכללו בסקירה תוכניות שפנו לקהילות של מיעוטים אתניים, אוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובתי ספר הממוקמים באזורים מבודדים גיאוגרפית.

משך הזמן של התוכניות להצמחת מנהיגות ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריה החברתית

ובפריפריה הגיאוגרפית נע בין שבוע לשנתיים. התוכניות עוקבות אחר בוגריהן ומלוות אותם במשך החודשים או השנים הראשונות שלאחר ההצבה בבתי הספר. לאורך התוכניות המורים ממשיכים לעבוד באופן שוטף בבתי הספר ולייחד יום באמצע השבוע ו\או בסופי השבוע לתוכנית) בנוסף למפגשים מקוונים, סדנאות, כנסים, השתלמויות וסיורים(. במהלך התוכניות המורים ממשיכים לקבל את שכרם המלא ואף זוכים למלגות, להחזרים ולתגמולים נוספים, במקרה צורך. לרוב מנהלי בתי הספר שבהם עובדים המורים המשתתפים בתוכניות מחויבים לשחרר אותם מהוראה בימים של התוכנית, והתוכנית מסייעת לבתי הספר לספק ממלאי מקום ראויים.

נמצא שרוב המורים, הרכזים וסגני המנהלים שהשתתפו בתוכניות של פיתוח מנהיגות ו\או יזמות של מורים דיווחו על שיפור בכישורי מנהיגותם, על יכולתם להניע תהליכים, לעבוד בצוות ולחשוב באופן יצירתי. ברם, נמצאו קשיים ומגבלות בשל קשיי התמודדות מול אוכלוסיות מוחלשות, חילוקי דעות בנוגע לניהול התוכניות, מחסור במשאבים ואף קשיים כלכליים שהובילו לסגירתן של מקצת התוכניות. חשוב להדגיש שחלק מהתוכניות שנסגרו יצרו תשתית לפיתוח תוכניות המשך חלופיות, וכן הן היו השראה עבורן.

קישור לקובץ הסקירה

 

קליטה וליווי של מורי קריירה שנייה בבתי ספר במקצועות ה- STEM

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ' דיצה משכית
מזמין: נחום חופרי, מנהל תוכנית מהיי-טק להוראה במכון מופ"ת

תקציר:

סקירת מידע זו מציגה את תהליכי הקליטה והליווי של מורי קריירה שנייה בחטיבות ביניים ובתיכונים במקצועות המדעים והמתמטיקה, מנתחת אותם באופן ביקורתי ומתמקדת בגורמים המקדמים ובגורמים המעכבים את הצלחת כניסתם לתפקיד של מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה. בנוסף, בסקירה מפורטים המאפיינים של מוסבים להוראה כקריירה שנייה תוך השוואתם למורי קריירה ראשונה, וכן נידונה השפעת האקלים הבית ספרי על המוסבים, על תפקיד הנהלת בית הספר בתהליכי הקליטה והליווי, על תהליך החונכות ובעלי התפקידים המלווים את המוסבים, על מסלולי ההשתלבות בבתי הספר השונים, על מגוון פעילויות הלמידה המקצועית המוצעות למורים אלה, על תהליכי ההערכה שהם עוברים ועל פיתוח זהותם המקצועית כמורים.

מסקירת מידע זו עולה שכדי לקדם את הצלחת מורי הקריירה השנייה בכניסה להוראה יש להציע תוכנית חונכות שמותאמת למאפייניהם הייחודים, לדוגמה תוכנית המתבססת על מודל הרשת אשר מציע רשת תמיכה רחבה הכוללת את בעלי התפקידים האלה: מורים-חונכים, מורים-עמיתים, רכזי מקצוע, יועצים חינוכיים, מנהלי בתי ספר. בנוסף, תהליך החונכות צריך להיות מגובה בתהליכי הערכה אפקטיביים המותאמים למורים מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה. תהליכי הערכה אלה עשויים לסייע למורים להתגבר על ההלם הראשוני, להתוודע לאקלים הבית ספרי, להשתלב בחדר המורים, להכיר עמיתים חדשים, להתאים את עצמם למעבר החד מהמקצוע הקודם להוראה בכיתה ולפתח את זהותם המקצועית.

כמו כן, נמצא שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מעורבים ככל האפשר בתהליכי הקליטה והליווי של מורי הקריירה השנייה ולטפח סגל מורים-חונכים המוכשרים לקלוט את מורי מקצועות המדעים והמתמטיקה וללוות אותם. זאת ועודף בשנתיים הראשונות להוראתם מומלץ שלא להעמיס על מורי הקריירה השנייה בשעות הוראה, בפעילויות בית ספריות נוספות או במינוי לתפקיד מחנכים, וכן מומלץ לייחד זמן לפיתוחם המקצועי של המורים באמצעות תוכניות חונכות ייחודיות המתאימות למורי קריירה שנייה בכלל ולמורי מקצועות המדעים והמתמטיקה בפרט.

קישור לקובץ הסקירה

למידה מתמשכת לאורך החיים - (Lifelong learning)

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ' נירית רייכל
מזמין: פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים

תקציר:

טשטוש הגבולות המסורתיים בין מרחבי למידה ופנאי, בין מרחבים ציבוריים ופרטיים, בין מסגרות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, בין יצרני ידע וצרכנים, לצד השינויים המתמידים המאפיינים את עידן המידע והתקשוב, הובילו לדעיכתו של מודל הלמידה המסורתי. מודל זה אינו משרת עוד את תהליכי הלמידה העכשוויים, הנמשכים לאורך החיים והחורגים ממסגרת שנות הלימוד בבתי ספר ובמוסדות לימוד אחרים. המושג "למידה מתמשכת לאורך החיים" ((Learning Lifelong מבטא תפיסה חדשה, הרואה את הלמידה כתהליך מתפתח לאורך כל שנות החיים, משלב הינקות ועד לחינוך מבוגרים ואזרחים ותיקים. במסגרת תהליך זה נרכשים ידע, מיומנויות חדשות, השכלה רחבה וכלים לפיתוח אישי ומקצועי, לעידוד אזרחות פעילה והכלה חברתית ולסיוע בהשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה-21 . סקירת מחקר זו מתמקדת בהגדרות מושג הלמידה המתמשכת לאורך החיים, בסוגיות התאורטיות הנוגעות ללמידה מתמשכת לאורך החיים ובביטויים השונים של תפיסה זו בתחום החינוך וההכשרה המקצועית, הכישורים הנדרשים, מנגנוני הטמעת למידה לאורך החיים ברמה מקומית, ברמה ממשלתית וברמה בין-לאומית והשינויים הנדרשים בפרדיגמות החינוך כדי להטמיע תפיסה זו. 

קישור לקובץ הסקירה

רשימת הסקירות המלאה

 


להלן אוסף של מודלים מוצלחים, שעלו במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך ולהוראה אשר נדונו בסקירות 
מודלים מוצלחים בחינוך ובהוראה